מהמחקר לפרקטיקה
?אפשר להציע לך שתיה
לשתייה תפקיד מרכזי בפעילות התקינה של גופנו. הכמות המומלצת לשתיה ביום מושפעת מגיל, מין, מצב בריאותי רמת
פעילות גופנית, תנאי מזג אויר. היא משתנה בין ארגוני בריאות שונים ובהתאם למחקרים אפידמיולוגיים חדשים
כ 25% מהנוזלים מגיעים מהמזון, בתבשילים השונים ומשתיה של משקאות נוספים לאורך היום
אוכלוסיות בסיכון להתייבשות
אוכלוסיית הצעירים- תינוקות עד גיל חצי שנה אינם צריכים השלמת נוזלים כיוון שהם ניזונים מהנקה או תמ"ל בלבד לכן
קיימת חשיבות גדולה להזנה מספקת שכן היא המקור היחידי לנוזלים. ילדים בגיל הצעיר ובפרט תינוקות ופעוטות בגלל גוף
גדול יחסית למשקל, חוסר בשלות הכליה לבצע ספיגה מחדש של נוזלים. ילדים צעירים בגילאי גן בעיקר חשופים למחלות חום
ושלשולים דבר המעלה סיכון לאובדן נוזלים. ברוב המקרים הם תלויים במבוגרים כדי לשתות
חשוב להרתיח את כל סוגי המים לרבות מסוננים ומינרלים לתינוקות עד גיל חצי שנה ולאלה הניזונים מתמ"ל יש להרתיח את
המים תמיד לפני השימוש. את המים הרתוחים יש להביא לטמפרטורת החדר טרם השימוש בהם להכנת המזון
ילדים עם השמנה -מחקרים רבים שעקבו אחר הרגלי התזונה של ילדים , מצאו כי הם בסיכון גבוה אף יותר בגלל נטייתם לצרוך
תזונה עשירה בנתרן מאוכל אולטרה מעובד כדוגמת חטיפים ומזון מהיר. צריכת המלח בכמות גבוהה מסכנת בחוסר איזון בין
כמות המים למלחים התקינה בגוף ולנטייה לאובדן נוזלים מוגבר
אוכלוסייה מבוגרת– ובעיקר קשישים נמצאים בסיכון מוגבר להתייבשות בשל ירידה בתחושת הצמא, ירידה בתפקוד כלייתי
מחלות כרוניות ונטילת תרופות משתנות. זו אוכלוסייה עם שכיחות גבוהה יותר למגבלות פיזיות, ירידה קוגניטיבית, ריבוי
מחלות רקע וירידה בתפקודים יומיומיים הדורשים תלות בעזרת אחר גם בשתייה
?למה מים
השתיה המומלצת היא מים כמקור עיקרי לנוזלים מגיל חצי שנה לכל האוכלוסיות. שתיית מים חיונית לשמירה על תקינות
מאזן נוזלים בגוף , תפקוד פיזיולוגי ,ויסות חום הגוף , סילוק פסולת מטבולית , שמירה על נפח ולחץ הדם , ותפקוד תקין של
מערכות העצבים והכליות
? ומה עם שתייה אחרת
משקאות שונים כמו קפה , תה וחליטות צמחים יכולים להוות תוספת לכמות הנוזלים אך לא במקום מים . למשקאות המכילים
קפאין או תרכובת פרמקולוגיות שונות כמו בחליטות תה ומשקאות המכילים אלכוהול, קיימים דגשים והגבלות כמותית ואף
מניעתה לחלוטין כל זאת בהתאם לגילאים שונים, מצבי בריאות שונים ותקופות חיים שונות כמו הריון והנקה
שתיה ממותקת בסוכר -אינה מומלצת כיוון שמעלה סיכון להשמנה, לעששת, לעליה ברמות הסוכר, תסמונת מטבולית
ומחלות לב וכלי דם. בסיכון מוגבר אוכלוסיית ילדים כאשר השתיה באה על חשבון צריכת רכיבי תזונה הכרחיים בגיל הגדילה
אז מה במקום ? כדי להחליף את הטעם המתוק אפשר להכין קנקן מים המשלב בתוכו פרוסות של פירות ועלי תבלין
פלחי לימון ונענע טרייה, עלי נענע ומלפפון, עשב לימון ותפוז, פירות יער וכל העולה בדמיונכם
שתית מיצי פרי וירק טבעיים – אמנם מעלה את הצריכה של ירקות ופירות המכילים סיבים תזונתיים רבים ויטמינים ומינרלים
אך חשוב להבין שכמות הנדרשת להכנת כוס מיץ היא גדולה ומכאן גם הערך הקלורי וכמות הסוכר
איך בכל זאת לשלב ? אפשר לשלב בתזונה היומית שייק המכיל ירקות ירוקים בתוספת של פרי אחד ובכך להגדיל את כמות
צריכת הירקות המכילים מבלי להעמיס ערך קלורי מיותר
?עצבנות, רעב מוגבר, עליה בלחץ דם, ירידה בצפיפות העצם- איך אתם ישנים
מה זה אינסומניה? זוהי הפרעת שינה המתבטאת בקושי להירדם, קושי להישאר ישנים לאורך הלילה, יקיצות מרובות או
יקיצה מוקדמת מדי – גם כשיש תנאים מתאימים לשינה
השפעתה בכל קבוצות הגיל ועל כלל מערכות הגוף , תפקודים יומיומיים והתנהגותיים היא משמעותית
במחקרים באוכלוסיית ילדים ומתבגרים נמצא כי היא מגבירה סיכון להשמנה דרך שינויים בהרגלי אכילה, עלייה בצריכת
קלוריות והעדפת דפוסי תזונה שאינם בריאים . מחסור בשעות שינה , גורם לחיפוש אנרגיה מהירה הזמינה מסוכרים מזוקקים
,וכל אולטרה מעובד מה שמגביר את מעגל הקסמים של פגיעה באורח החיים הבריא , עלייה בדלקתיות הגברת הסטרס
החימצוני ועלייה בהורמוני רעב
במחקרים על נשים נמצא כי ככל שהגיל גבוה יותר ומעל אמצע שנות ה30 , אינסומניה קשורה עם
גבוה יותר BMI
עוד נמצא כי מחסור במלטונין משפיע על האצת הזדקנות השחלה וירידה באיכות הביציות ולפגיעה בתהליכי פוריות
תפקידו כאנטי אוקסידנט בנוזל הזקיק מעלה את חשיבותו כמשפר את הבשלת הביצית , איכותה והסביבה התוך רחמית
אינסומניה פוגעת בתפקוד יומיומי ומצב הרוח בכל גיל והשפעתה היא בולטת במיוחד בגיל המעבר בה ירידת האסטרוגן
ומלטונין מגבירה הפרעות שינה , פגיעה בזיכרון , בתפקודים יומיים בעבודה ובבית והגברת סיכון לדיכאון וחרדה
הפרעות שינה נקשרות ישירות לירידה באיכות חיים , תפקוד פיזי ופסיכולוגי והחמרת תסמיני גיל מעבר הכוללים גלי חום ורמת דלקתיות
אצל מבוגרים וקשישים אינסומניה קשורה עם סיכון מוגבר לתת תזונה , שינויים במערכת העצבים הסימפתטית ועליה בסיכון
לתחלואה כרונית כמו יתר לחץ דם, סוכרת מחלות ריאה ומחלות עצם
נהדר, מה נעשה עם כל הטוב הזה ? אז יש המון מה לעשות וזה באמת די פשוט
תזונה- עשירה בנוגדי חמצון הקיימים באופן טבעי בפירות וירקות . פירות יער, אגוזים , דגנים מלאים ירקות ירוקים וקטניות
מאפייני תזונה ים תיכונית עשירה בסיבים תזונתיים ויטמינים שונים כמו C המשמש כנוגד חמצון , חלבון בכמות מספקת
.תזונה דלה בגלוקוז ובשומן רווי תשפר את איכות השינה ורמות הדלקתיות . בנוסף תשפר תפקודים יומיומיים הקשורים
לתסמיני גיל
שעות שינה קבועות -כמות השעות המומלצת לאוכלוסייה בוגרת ומבוגרת נעה בין 7-8 שעות שינה ובגילאי ילדות משתנה
בהתאם לקבוצות גיל שונות . חשוב לשמור על היגיינת שינה המשלבת , מקלחת , וסביבה חשוכה ורגועה התואמת לשינה.
יש להימנע משימוש במסכים. האור הכחול מדמה אור יום ומונע הפרשת מלטונין
פעילות גופנית – המבוצעת בקביעות מסייעת באיזון משק השינה התקין. את הפעילות יש לבצע עד שעתיים לפני השינה כדי
לאפשר לרמות סרטונין לרדת ולהפרשה תקינה של מלטונין
טיפול התנהגותי - קיימים טיפולי CBT – טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים- המתמקדים בהפרעת שינה ומסייעים במתן כלים
מעשיים לשיפור כמות ואיכות השינה
טיפול הורמונלי – במדינות שונות קיימת מדיניות של מתן מלטונין כחלק מהטיפול הרפואי בחסר במלטונין והפרעות שינה
בישראל הטיפול אינו מקובל באופן גורף, יחד עם זאת מלטונין נמכר ללא מרשם. ההמלצה תמיד כמו כל טיפול הורמונלי
המוצע בגיל מעבר , יש להתייעץ גם בנושא לקיחת מלטונין טרם שימוש באופן עצמאי . טיפול הורמונלי מחויב התאמה למצב
רפואי כולל ונדרש ידע רפואי לשם כך
לסיכום ,בין אם מדובר בילדים שלנו , בהורים או בנו . להפרעות שינה השפעות על הגוף והנפש בצורה ניכרת . הטיפול בהן הוא
מערכתי והוא אפשרי בסיגול הרגלי תזונה, שיגרת שינה, פעילות גופנית וטיפול התנהגותי
? מה הקשר בין צחצוח שיניים לתרגילי חוזק לרגליים
פעילות גופנית חשוב שתהא חלק מהותי בשגרת החיים. בכל גיל, וכמעט בכל מצב בריאותי פעילות
\גופנית מיטיבה עם כלל מערכות הגוף. גם בניהול הרגלי חיים פחות בריאים, כלומר היא מיטיבה גם עם אלו שאינם מקפידים על תזונה מיטיבה
מנהלים אורח חיים עמוס, נמצאים במצבים קוגניטיביים \ מנטליים ירודים
נמצא קשר מובהק בין ביצוע פעילות גופנית בעצימות נמוכה להפחתה באחוזי התמותה מכל סוג
מה זה אומר?-ההשפעות השונות של שינוי מינימלי נחקרו באוכלוסיות רבות , במחלות שונות כאשר השפעה חזקה במיוחד נמצאה עם סיכון
לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני , כולסטרול , תסמונת מטבולית , שימור מסת העצם ומסה וכח השריר
ואף בסוגי סרטן שונים
?מה עוד נרוויח
שיפור איכות השינה, תפקוד קוגניטיבי ומנטלי . פעילות גופנית משפרת מצב רוח ומפחיתה מצבי דכאון וחרדה
כמה זמן צריך כדי להרגיש שינוי? איזו פעילות גופנית? פעילות גופנית מומלצת לילדים לפחות שעה ביום
ואילו לבוגרים ומבוגרים 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית מתונה או 75 דקות שבועיות פעילות גופנית עצימה ושילוב עם אימוני כח ושיווי משקל
פעילות אירובית משפרת את בריאות הלב וכלי הדם, מעלה הוצאה אנרגטית ותורמת לשיפור חילוף החומרים. בנוסף, היא
מסייעת באיזון סוכר ושומנים בדם, מפחיתה סטרס ותורמת לאיכות שינה טובה יותר לאורך זמן
פעילות אנאירובית (אימוני כוח בשילוב תרגילי שיווי משקל) מסייעת לשימור כח ומסת שריר, מעלה את חילוף החומרים הבסיסי
משפרת רגישות לאינסולין
עוד טרם גיל המעבר הרכב הגוף משתנה. ירידת פעילות הורמוני המין ,עלייה באחוז השומן וירידה במסת השריר מדגישה
את החשיבות לפעילות . לפעילות אנאירובית תפקיד בהאטת פירוק השריר והעצם, בשיפור כח השריר , הכוח התפקודי ומניעת
סרקופניה . תפקידים חשובים נוספים הם בשימור היציבה ושיווי המשקל ובהפחתת הסיכון לנפילות, שברים ואובדן עצמאות
תפקודית
ואם אין זמן? כל זמן פעילות עדיף על אורח חיים יושבני מלא . מחקרים שונים הראו שגם אם "נאסוף" דקות של פעילויות
לאורך היום נשפר את גופנו. לדוגמה , ירידה ועליה במדרגות מסייעת בשיפור רמות הסוכר והכולסטרול. ברור שככל
שנשקיע יותר זמן ועצימות, נשפר ונשתפר ,אבל אם צריך לבחור בין 0 דקות לכמה דקות ,התשובה לכך חד משמעית כמה
דקות כל כמה שעות עדיפות על אורח חיים יושבני מלא
ממחקרים אחרונים על השמנה וכבד שומני , ביצוע פעילות גופנית באופן מרוכז של יותר משעה גם פעמים
בשבוע, הפחיתה אחוזים של סטאטוזיס (שומן כבדי) ושומן ובטני
אפשר לשלב בין השיטות. בימים עמוסים אפשר לבצע אימונים קצרים ובסופי שבוע או זמן פנוי אחר לבצע
פעילות ארוכה יותר
דוגמאות פשוטות לכל אילוץ
אחת לחצי שעה עד שעה קומו מהכיסא והתהלכו לפחות 5 דקות במקום, או רדו ועלו בבית או בעבודה 2 קומות
לפחות. שיפור תפקודים וכח שרירים וכלי הדם והעלאת יכולת הריכוז
שימו מוזיקה שאתם אוהבים ותרקדו. גם עשר דקות בהם שילבתם שתי פעולות אהובות יעלו לכם את מצב הרוח
ואת מספר הדקות של פעילות אירובית
שילוב של שתי פעולות – מאפשר ניצול זמן תוך ביצוע פעילות פונקציונלית . נצלו את הזמן בבית או במקום העבודה לשילוב
פעילות גופנית תוך כדי שגרת החיים . אנו משפרים תפקודים שונים של קבוצות שרירים שונות וכן משפרים תפקודי מוח
בביצוע פעולות שגרתיות כמו קיפול כביסה , שטיפת כלים אפשר לצעוד במקום , אפשר לחזק שרירי בטן באופן
סטטי. דוגמה אישית שעובדת לי שנים , כאשר מצחצחת שיניים מבצעת תוך כדי אימון רגליים. ( נשבעת )
סידורים ליד הבית עושים ברגל. זו היא דוגמה נהדרת לניצול זמן לביצוע פעילות
נתרן הוא לא רק מלח שולחן
נתרן הוא מינרל בעל תפקידים שונים בגופנו, פעילות נוירו מסקולרית ,וויסות ואיזון מלחי הגוף ומאזן חומצה בסיס. אנחנו
בעיקר מכירים אותו כרכיב עיקרי במלח השולחן , אבל למעשה כמעט אין מזון יומיומי שלא מתוסף אליו נתרן
כמות הנתרן המומלצת ליום לאוכלוסייה הבריאה היא 2.3 גרם נתרן ליום שהם שווה ערך לכפית מלח המכילה 5 גרם
ישנן אוכלוסיות בסיכון בהן ההמלצה להגבלת צריכת הנתרן היומית:ל 1.5 גרם ליום. אנשים עם יתר לחץ
דם , מחלת כליה כרונית ובמקרים רבים חולי סוכרת ואוכלוסייה מבוגרת
חשיבות בהגבלת צריכת הנתרן נובעת בעיקר מהימצאות קשר ישיר בין צריכה מופרזת ליתר לחץ דם , מחלות לב וכלי דם
פגיעה תפקודית בכליה וסיכון מוגבר לשבץ מוחי
במוצרים טבעיים כמו עוף, בשר , דגים , ביצים , חלב וחלק מהירקות קיימת כמות נתרן אך לרוב כמותם נמוכה ואינה משמעותית
כמות נתרן גבוהה נמצאת בעיקר במזונות אולטרה מעובדים כחטיפים שונים, מאפים, מזון מהיר, קופסאות שימורים, רטבים, אבקות מרק ועוד
ויש להגביל את צריכתם לכמות מינימלית
איך יודעים? על גבי אריזות המזון קיים סימון תזונתי המציין את תכולת הרכיבים. קיימות גם מדבקות המציינות תוספת
שהיא מעל כמות מומלצת ל100 גרם מוצר מוצק או 100 מל לנוזל ,לרכיבים כמו סוכר, נתרן ושומן רווי. כאשר כמות הנתרן
במזון מוצק היא מעל 400 מג לכל 100 גרם או מעל 300 מג לכל 100 מל מזון נוזלי תוסף מדבקה אדומה המציינת שהמוצר מכיל
נתרן בכמות גבוהה
?איך עוד ניתן לצמצם
כאשר אנו מבשלים, אפשר להשתמש בעשבי תיבול ותבלינים המספקים תחליף מופחת נתרן לתבשיל. בנוסף, נתרן הוא
מינרל וככזה, הוא מסיס למי הבישול. הנתרן יופרש בתבשילים מהירקות, עשבי התיבול, הדגים, העוף או הבשר. כאשר
המזון מתקרר מעט , כדאי לטעום ולראות אם יש צורך להוסיף
גם בשימוש בגבינה מלוחה, כדאי להשתמש בה כתבלין מממליח. היא מכילה כמות גבוהה מאד של נתרן ולכן כדאי לגרד
ממנה מעט מעל סלט או לכל תבשיל. במידה ורוצים לאכול חתיכה משמעותית, כדאי להשרות אותה במים ולהיפטר מעודפי
המים לפני השימוש כפי שנעשה במזון משימורים
ולסיום, סף מליחות היא עניין נרכש. אפשר להתרגל להפחית מלח. כל יום להפחית קצת. זכרו ההמלצה היא עד 1 כפית מלח
ליום מכלל המוצרים שאנו אוכלים ביום. כל ירידה היא מבורכת
? מה בודקים כשמרגישים טוב
עם יד על הלב, מהרגע שרופאת המשפחה שולחת הפנייה לבדיקות מעבדה ועד שאני מבצעת עוברים כמה ימים במקרה הטוב
ובמקרה הפחות טוב אני נאלצת לבקש הפניה חדשה כי פג תוקפה של הישנה
האם באמת חשוב וצריך לבצע בדיקות? כולם צריכים ?אם כן , אלו בדיקות ? מתי לבצע
בדיקות סקר הן בדיקות תקופתיות שמטרתן זיהוי מוקדם של מצבי סיכון או מחלות, עוד לפני שמופיעים סימנים או סימפטומים
בדיקות סקר יכולות לכלול בדיקות דם ושתן, מדידות לחץ דם, בדיקות הדמיה, בדיקות צפיפות עצם, ממוגרפיה, קולונוסקופיה
בדיקות עור, ראייה, שמיעה או בדיקה תקופתית אצל רופא המשפחה
חשיבות ביצוע הבדיקות תלויה בסוג הבדיקה, גיל, מגדר מוצא אתני ומצב רפואי. לבדיקות סקר חשיבות ביכולת איתור
מחלות כרוניות מסוימות בשלבים מוקדמים, זיהוי ושיפור גורמי סיכון ומניעת סוגי סרטן שונים
מוסדות הבריאות בישראל כמו ארגוני הבריאות במדינות מפותחות מקיימים בדיקות סקר שונות
חלקן חוזרות כל כמה שנים כמו בדיקת פרופיל סוכרים ושומנים מגיל 35 כל 5 שנים
מה מומלץ? ההמלצות הן לבצע בהתאם לגיל בדיקות תקופתיות אצל רופא משפחה, רופאים מקצועיים.
בנוסף לבצע את בדיקות הסקר המומלצות על ידי משרד הבריאות
או כאשר ישנו בירור מצב רפואי חדש הדורש מעקב ו\או פנייה לייעוץ תזונתי
:לטיפול תזונתי ראשון מומלץ לבצע בדיקות מקיפות הכוללות
פרופיל סוכרים, פרופיל שומנים, רמות ויטמינים ומינרלים, תפקודי בלוטת תריס והורמוני תריס, תפקודי כבד
תמונה מלאה של בדיקות מאפשרת טיפול מקצועי מותאם למצב הבריאותי תוך שימת לב לצרכים והמגבלות לצד המטרות
הנוספות, האמונות , הרצונות והיכולות שלך
להיות בתנועה תמיד ובעיקר שהגוף כואב
קמנו בבוקר עם הגב תפוס, הרמנו משהוא כבד בצורה לא נכונה ומתחנו שריר, ישיבה ממושכת שגורמת לכאבי גב תחתון
ותחושת נימול ברגליים, מסך מחשב שאינו ממוקם נכון ומייצר מתח צווארי. אלה הן מעט מדוגמאות רווחות הגורמות לכאב
אי נוחות , ירידה ביכולת תפקודי היום , קושי בשינה לעיתים אף לחרדה
כאשר הכאב נובע מחבלה כמו נפילה מגובה , תאונת דרכים או כל פציעה המחייבת עצירה ובירור מקיף , מומלץ להגיע לרופא
מקצועי כדי לאבחן את הפגיעה ולקבל טיפול מתאים למניעת נזק נוסף
במקרים בהם הכאב נובע משריר תפוס , מתיחה , דלקת ההמלצה היא חד משמעית להיות בתנועה
כמטפלת מעל 2 עשורים ברפלקסולוגיה ועיסוי ,ברוב המקרים תנועה מוקדמת ככל האפשר מאפשרת שיפור טווח תנועה
משפרת כאב ומאפשרת החלמה וחזרה לתפקוד בדרך כלל תוך מספר ימים
כאשר אנו נמנעים מתנועה הסיכון הוא להחמרת הכאב וליצירת דלקת כרונית , בצקתיות , החלשה של עצבים מוטוריים
ונוקשות שרירים
שילוב של טיפול מגע כמו עיסוי מקצועי אצל מטפלת מוסמכת יכול להקל על הכאב , להרפות את השרירים אך לתנועה
אקטיבית הכוללת מתיחות , הליכה מתונה ותרגילי חיזוק לשרירים מסביב לשריר הפגוע יש השפעה מכרעת על ריפוי
רצוי להגיע לטיפול בסמוך לתחילת הכאב כדי לאפשר הקלה והגדלת טווח תנועה. למספר הטיפולים והתדירות אין תשובה
אחת נכונה. לעיתים מספיק טיפול בודד ולעיתים מספר טיפולים עוקבים ותכופים טיפול מקצועי משלב אבחון וטיפול ממוקדים
תוך התחשבות ביכולת המטופל להכיל את המגע
לאחר הטיפול ניתנות הנחיות והמלצות להמשך עבודה כדי למקסם את יכולת המטופל לשוב לטווח תנועה מלא והקלה על הכאב
לסיכום, לא לפחד, לזוז, להימתח, ללכת. להתייעץ במידת הצורך עם רופא ולקבל תמיכה של טיפול תרופתי מותאם
לשלב כבר בשלב הראשוני טיפול מקצועי כדי להקל על הכאב ולחזור לשגרת חיים
והקשר להשמנה "Food noise"
כדי לענות על השאלה , קודם כל נבין מה גורם לנו לאכול , ומה זה בכלל
" Food noise"
קיימים מנגנונים ביולוגיים הגורמים לנו לאכול
מנגנון הומאוסטטי – מנגנון הבקרה של הגוף שמטרתו לשמור על איזון פיזיולוגי פנימי של תפקודים שונים כמו רמות אנרגיה , רמות נוזלים , וביניהם איתות לאכילה שרעבים והפסקת אכילה ששבעים
הרצון לאכול מופעל על ידי שלוש מערכות עיקריות בגוף : מערכת עיכול ,מערכת עצבים מרכזית ,מערכת אנדוקרינית
בזמן רעב -נשלחים אותות ממערכת העיכול למוח . אותות מהקיבה הריקה , עוררות עצב הווגוס והפרשת הורמון גרלין , גורמים להיפותלמוס להפעיל נוירונים שונים המעלים את תחושת הרעב ומעודדים אכילה
ירידה ברמות הגלוקוז בדם – גורמת להפרשת גלוקגון מהלבלב המפעיל מסלולים בגזע המוח שגורמים לעליה בדחף לאכול
מה קורה שאנו שבעים ? אותות ממערכת העיכול , רקמת שומן והלבלב נשלחים למוח . הפרשת הורמונים שונים כמו לפטין מרקמת השומן, אינסולין ואמילין מהלבלב , הורמונים שונים מהמעי וביניהם אינקריטינים שולחים אותות להיפותלמוס להפעיל נוירונים שונים הגורמים לירידה בצריכת מזון
מנגנון רעב הדוני – רצון לאכול שמונע מהנאה, חשק ורגש (טעם, ריח, מצב רוח), גם כשאין לגוף צורך פיזי אמיתי במזון
מעורבות של מעגלי תגמול מוחיים כמו מערכת הדופמנירגית והורמונים נוספים המופעלים מגירויים חושיים , רגשות הרגלים , מראה של אוכל , או ריח המעלים רצון לאכול מתוך הנאה ולא מרצון פיזיולוגי
שילוב של שני המנגנונים קובע את רמת הדחף לאכול בכל רגע נתון . השפעה על האיזון בין שני מנגנונים אלה קורה דרך שחקן חשוב נוסף
תפקודים ניהוליים –שליטה עצמית , קבלת החלטות , ויסות רגשי ,תכנון אכילה משולבות במערכות המוח המעורבות בוויסות אכילה. הם יכולים לגרום לדיכוי או הגברת דחפים לאכילה בפרט בעת חשיפה למזון מגרה – המעלה תחושת תגמול ובכך להשפיע על האיזון בין הרעב המופעל ממנגנון הרעב ההומאוסטטי לזה המופעל ממנגנון הרעב ההדוני . במצבי עייפות , דחק ,הפרעות נוירו פסיכיאטריות קיים סיכון להפרת איזון בין המנגנונים שיוביל לאכילה לא מבוקרת ולעלייה במשקל
" Food noise"
-זו תחושת רעב מנטלי ,המגבירה תגובה למזון גם שאין רעב פזיולוגי. אי שקט ומחשבות אובססיביות סביב אוכל שכיחים באנשים עם השמנה שתפקודיהם הניהוליים כמו שליטה עצמית , תכנון וויסות אכילה נפגעים . .בין הגורמים נמצאו חשיפה מוגברת לגירויים כמו ריחות , מראות ופרסומות על מזון המגבירים את מנגנון הרעב ההדוני במוח ,מקשים על דיכוי דחפים ,מגבירים אכילה רגשית או אימפולסיבית ופוגעים בתחושת השובע
טיפול רב מקצועי פסיכולוגי /רגשי , טיפול ומעקב רפואי ותזונתי ולעיתים שילוב של טיפול תרופתי מותאם ,מומלץ על ידי ארגוני הבריאות וביניהם ארגונים המטפלים בהשמנה. טיפול רב מקצועי מסייע בהשבת האיזון בין המנגנונים השונים , הפחתת תחושת הרעב וזיהוי תחושת שובע, והפחתה משמעותית בתחושת רעב מנטלית כל אלה ישפרו את התפקודים הניהוליים, ישיבו איזון ושיפור איכות החיים של אנשים עם השמנה